יותר וידאו, אותו תקציב: למה AI כבר חלק מהפקת וידאו שיווקי ותדמיתי

- בלוג -

סט הפקת וידאו עם שכבת AI — סט הפקה מודרני: הציוד המוכר, עם שכבה חדשה של בינה מלאכותית

זה מתחיל בישיבה תמימה.
מישהו מהשיווק אומר: "אנחנו צריכים סרטון מוצר."
מישהו אחר מוסיף: "וגרסה ללינקדאין."
שלישי שואל: "ומה עם כתוביות? ובספרדית?"
ופתאום סרטון אחד הפך לעשרה, והתקציב נשאר בדיוק איפה שהיה.

זה לא רק תחושה. לפי State of Video Report 2026 של Wistia, הביקוש לוידאו עולה, אבל התקציבים לא. חברות מפיקות יותר סרטונים, ופחות מהן מתכננות להגדיל את ההוצאה.

כמעט 40% מהחברות הוציאו בשנה שעברה פחות מ-5,000 דולר על הפקת וידאו, וקצת יותר מ-30% הוציאו יותר מזה. רק 40% צופות להוציא יותר השנה, ו-46% משאירות את התקציב כמו שהוא.

אז איך מפיקים יותר, מהר יותר ובשביל יותר קהלים, בלי שהתקציב יתפוצץ?
כאן נכנס ה-AI.

"כבר לא ניסוי"

הדו"ח של Wistia נשען על סקר של יותר מ-900 אנשי מקצוע ועל ניתוח של יותר מ-13 מיליון סרטונים ו-79 מיליון שעות צפייה. השורה התחתונה שלו לגבי AI די חדה:

"All of this shows us that AI in video isn't an experiment anymore. It's becoming standard practice."

(כל זה מראה לנו ש-AI בוידאו כבר לא ניסוי. הוא הופך לפרקטיקה סטנדרטית.)

יותר משליש מהצוותים כבר משתמשים ב-AI בתהליך העבודה על וידאו, וכמעט רבע נוסף מתכננים להתחיל בקרוב. ובסקר של Storyblocks, שהדו"ח מצטט, רוב החברות הגדילו את השימוש ב-AI ב-12 החודשים האחרונים, ויותר ממחצית משקיעות בו השנה יותר כסף.

וזה לא רק כלי לשלב אחד. לפי Wistia, צוותים משתמשים ב-AI בכל שלבי העבודה, מתכנון ועד עיבוד מחדש של תוכן קיים.

חמש סיבות לשלב AI בהפקה

1. מהירות: מהרעיון לתסריט בפחות זמן

השימוש הנפוץ ביותר ב-AI בוידאו הוא דווקא לפני שמדליקים מצלמה. בשלב הפרה-פרודקשן, רוב הצוותים משתמשים ב-ChatGPT לתכנון, לכתיבת תסריטים ולרעיונאות.

וזה מתחבר לנתון מעניין: מי שמפיק וידאו על בסיס יומי נמצא בסיכוי גבוה ב-58% להשתמש ב-AI. כשהקצב יומיומי, כל שעה שנחסכת בשלב התכנון מורגשת.

2. נפח: יותר סרטונים מאותו צוות

כאן הפער בין משתמשי AI לשאר בולט במיוחד. לפי נתוני Wistia, למשתמשי AI יש סיכוי גבוה ב-57% להפיק 50 עד 100 סרטונים, וסיכוי כפול להפיק 100 עד 250 סרטונים.

וגם סוגי התוכן משתנים: משתמשי AI נמצאים בסיכוי גבוה ב-27% להפיק סרטוני מוצר, וב-52% להפיק מודעות.

3. לוקליזציה ונגישות: סרטון אחד, הרבה קהלים

סרטון אחד שמסתעף לגרסאות בשפות שונות — סרטון אחד, הרבה קהלים: לוקליזציה ונגישות בעזרת AI

פעם, להוציא סרטון בחמש שפות היה פרויקט בפני עצמו. היום?

"AI users are 82% more likely to have subtitles in multiple languages."

(למשתמשי AI יש סיכוי גבוה ב-82% שיהיו להם כתוביות בכמה שפות.)

כשצוותים משתמשים ב-AI גנרטיבי ליצירת נכסי וידאו, כתוביות נמצאות במקום הראשון, ודיבוב במקום השני. חמש השפות המובילות לדיבוב הן ספרדית, צרפתית, גרמנית, יפנית ופורטוגזית.

ומשם קצרה הדרך לנגישות. משתמשי AI נמצאים בסיכוי גבוה ב-50% להשתמש בתיאורי שמע, ותכונות נגישות שנוצרות ב-AI נמצאות בעלייה. זה גם לא רק עניין של רצון טוב: כ-90% מהצוותים כבר נוקטים צעדים לנגישות (בדרך כלל מתחילים בכתוביות), ורגולציה כמו European Accessibility Act הופכת את זה גם לעניין של ציות.

4. פרסונליזציה: הגרסה הנכונה לכל קהל

כאן כדאי להסתכל על נתוני IAB, איגוד הפרסום האינטראקטיבי. לפי הדו"ח שלהם מ-2025, מחצית מהמפרסמים כבר משתמשים ב-GenAI לבניית מודעות וידאו, ו-86% משתמשים או מתכננים להשתמש.

ובשביל מה?

גרסאות שונות לקהלים שונים (42%)
שינויי סגנון ויזואלי (38%)
התאמה להקשר שבו המודעה מופיעה (36%)

לפי תחזית הקונים, קריאייטיב שנבנה ב-GenAI יגיע ל-40% מכלל המודעות עד 2026. ופרט מעניין: מותגים קטנים ובינוניים מאמצים את הכלים האלה מהר יותר מהגדולים.

5. עלויות: כשההפקה זולה יותר, ההזדמנויות מתרבות

נחזור לישיבה מההתחלה. יותר סרטונים, יותר גרסאות, יותר שפות, ואותו תקציב.

דייוויד כהן, מנכ"ל IAB, סיכם את זה במשפט אחד:

"As the costs of production fall, the opportunities for advertisers multiply."

(ככל שעלויות ההפקה יורדות, ההזדמנויות של המפרסמים מתרבות.)

וההזדמנויות האלה לא קטנות. לפי IAB, ההוצאה על פרסום וידאו דיגיטלי בארה"ב צפויה לעבור ב-2026 את רף ה-80 מיליארד דולר.

רגע, אז למה לא כולם כבר שם?

כי זה לא כל כך פשוט.
Wistia עצמם מודים:

"While companies aren't rejecting AI, they're still hesitant to use it more for a range of reasons."

(חברות לא דוחות את ה-AI, אבל הן עדיין מהססות להרחיב את השימוש בו, ממגוון סיבות.)

ואלה הסיבות שעלו בדו"ח:

חוסר ודאות לגבי הדיוק והאמינות של התוצרים
חשש שה-AI יחליף תפקידים אנושיים
חששות לגבי ההשלכות האתיות
חששות לגבי פרטיות ואבטחת מידע
חוסר הכשרה או ביטחון בשימוש אפקטיבי ב-AI

גם בצד של המפרסמים התמונה דומה. לפי דו"ח IAB לשנת 2026, האימוץ של GenAI לקריאייטיב וידאו ממשיך להאיץ, אבל המפרסמים רוצים הוכחות חזקות יותר לשיפור בביצועים ושילוב פשוט יותר בתהליכי העבודה. כמעט כל הקונים רואים תפקיד ל-agentic AI, אבל עדיין אין הסכמה בתעשייה על ממשל, הסבריות ופיקוח אנושי.

ההיסוסים האלה לא מבטלים את המגמה.
הם פשוט מזכירים שצריך לעשות את זה נכון.

ומה עם סרטוני תדמית?

עורכת וידאו בוחרת בין גרסאות של סצנה — ה-AI מייצר אפשרויות. האדם בוחר את הסיפור.

כאן חשוב לעשות הפרדה. הנתונים שהבאנו עוסקים בוידאו שיווקי באופן כללי, ולא בסרטוני תדמית ספציפית. הם גם לא בודקים את היחסים בין יצירתיות אנושית ל-AI.

אז מה שבא עכשיו הוא העמדה שלנו, לא נתון:

סרטון תדמית הוא לא עוד פריט תוכן. הוא הסיפור של הארגון, הקול שלו, הדרך שבה הוא רוצה שיראו אותו. ובסרטון כזה, אנחנו מאמינים שהלב צריך להישאר אנושי. הרעיון, הטון, הרגע שגורם לצופה להרגיש משהו.

אבל דווקא בגלל זה, ה-AI יכול להיות שותף מצוין.
הוא יכול לקחת על עצמו את מה שגוזל זמן: טיוטות ראשונות, כתוביות, דיבוב, גרסאות לפלטפורמות שונות.
וככה לפנות לצוות היצירתי את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.

לא AI במקום אנשים.
AI שמאפשר לאנשים להתמקד במה שחשוב באמת.

בשורה התחתונה

הביקוש לוידאו רק עולה. התקציבים, ברוב המקרים, לא.
וה-AI כבר לא ניסוי. הוא הופך לחלק מהדרך שבה מפיקים וידאו: מהתסריט, דרך הכתוביות והדיבוב, ועד הגרסה המותאמת לכל קהל.

ההיסוסים אמיתיים, וכדאי להתייחס אליהם ברצינות.
אבל מי שיחכה עד שכל השאלות ייפתרו, עלול לגלות שהמתחרים כבר הפיקו את הסרטון הבא. ואת זה שאחריו. ובחמש שפות.